פסק-דין בתיק ת"א 30559-10-12

1.         עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה בחודש אוקטובר 2012,  פיצוי התובעים בשל כשלים בהובלת מזוודותיהם במסגרת טיול מאורגן באמסטרדם שהתקיים במהלך חודש אוגוסט 2010, דבר  אשר, לטענתם, הסב להם נזק כספי רב, עוגמת נפש , ואובדן זמן יקר.

2.         לפניי בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות .

            לטענת הנתבעת, על פי חוק התובלה האווירית, התש"מ- 1980 (להלן- החוק) ו אמנת ורשה (להלן- האמנה),  חלה התיישנות על התביעה, וזאת  הואיל ולפי סעיף 15 לחוק  תקופת ההתישנות לתביעות מסוג זה  היא  התקופה הקבועה באמנת ורשה -  דהינו, שנתיים.

            הואיל ואין מחלוקת שההובלות האוויריות מושא תובענה זו הסתיימו במחצית הראשונה של חודש אוגוסט 2010 -  הרי שהתביעה, אשר הוגשה  כאמור באוקטובר 2012, הוגשה כחודשיים לאחר תום תקופת ההתיישנות הקבועה באמנה , ומטעם זה יש לסלקה על הסף.

3.         התובעים מתנגדים לבקשה.

            לטענתם, תביעתם השתכללה כבר ביום 22.3.2012, כאשר שלחו לנתבעת  את טיוטת כתב התביעה בתוספת מכתב שכותרתו "תביעה לפיצויים- משפ' צ'סטרמן ואח'" (להלן- מכתב ההתראה).

            לדבריהם, במכתב ההתראה פורטו טענותיהם העובדתיות והמשפטיות , והם דרשו מהנתבעת לפצות אותם על נזקיהם ועל עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם.     

4.         לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים  , הגעתי למסקנה כי  אכן חלפה תקופת ההתיישנות ודין התביעה להידחות על הסף.

5.         סעיף 29 לאמנת ורשה,  העוסק בתקופת ההתיישנות , קובע כך:

"(1) הזכות לדמי נזק תפקע אם לא תוגש התביעה תוך שנתיים מהתאריך בו הגיע כלי הטיס למקום ייעודו או מהתאריך שבו צריך היה כלי הטיס להגיע או מתאריך הפסקת ההובלה.

(2) אופן חישוב הזמן ייקבע על פי דיני בית המשפט הדן בעניין".

6.         בענייננו, הואיל והטיסות הסתיימו באוגוסט 2010, הרי שעל פי הסעיף האמור זכותם של התובעים לדמי נזק פקעה באוגוסט 2012 , לפני שהתביעה הוגשה לבית המשפט.

מכאן, שהתביעה הוגשה לאחר  שחלפה תקופת ההתיישנות.

7.         פסק הדין של בית המשפט העליון ד"נ 36/84 טייכנר ואח' נ' אייר פרנס נתיבי אוויר צרפתיים מא(1), 589 , שעניינו תביעת חטופים שנחטפו במהלך טיסה בחברת "אייר-פרנס", לשדה התעופה אנטבה באוגנדה , עליו מנסים התובעים להסתמך  - אינו מועיל להם.

בית-המשפט  העליון דן שם, בין היתר, ביחסי הגומלין בין קביעת תקופת התיישנות בחוק כללי לבין הסדרי התיישנות הקבועים בחוקים ספציפיים.

 אשר לסוגיית ההתיישנות הקבועה באמנת ורשה,  קבע בית המשפט  כי הפרשנות הנכונה של האמנה ובחינת המטרות שאותן ביקשה להשיג, מחייבות את המסקנה שבכל האמור בקביעת משך תקופת ההתיישנות -  תקופת השנתיים היא אבסולוטית וממצה, עד שהיא דוחה לחלוטין את תחולת הוראות ההארכה שבחוק הכללי.  

8.         אשר לטענת התובעים כי תביעתם השתכללה כבר ביום 22.3.2012 - לא ראיתי לקבל טענה  זו.

            הגם שאין מחלוקת כי טיוטת כתב התביעה נשלחה לנתבעת בתוך תקופת ההתיישנות, הרי שבאותה המידה אין מחלוקת שהנתבעת  השיבה ביום 16.4.2012 , וממועד זה השתהו  התובעים כחצי שנה עד שהגישו את תביעתם לבית המשפט.

            להליכים המתנהלים בין הצדדים עובר להגשת תביעה  לבית משפט אין כל משמעות לעניין תקופת ההתיישנות ומירוצה.